החלטה בתיק המ"ש 3587-03-12 - פסקדין

לפני בקשת המבקשת לפי סעיף 230 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב) התשמ"ב - 1982 (להלן - חסד"פ) העותרת להאריך לה המועד להישפט על דו"ח - הודעת תשלום קנס מס' 27103860337 שעניינה - חגורת בטיחות.

לאחר עיון בבקשה ובתגובת המשיבה, הגעתי למסקנות הבאות:

1.         הדו"ח נמסר לידי המבקשת במקום ביצוע העבירה ועל פי הרשום מעבר לדו"ח, עמדו לרשות המבקשת 90 יום להגשת הודעת בקשתה להישפט, אם לדעתה לא עברה העבירה המיוחסת לה.

2.         המבקשת פנתה בבקשה להישפט רק בתאריך 6.11.11 תוך איחור של שלושה חודשים, ללא כל הסבר או נימוק אחר, המניח את הדעת לאיחור זה ומכח החוק בקשתה נדחתה.

3.         עם חלוף המועד כאמור רואים במבקשת כמי שהורשע בבית משפט ונגזר עליו הקנס נשוא הדו"ח.

            (ראי סעיף 229 (ח2) לחסד"פ).

4.         "הרשעה" כאמור ניתנת לביטול לפי הכללים שנקבעו בסעיף 130 לחסד"פ דהיינו - פניה בבקשה לביטול תוך 30 יום מתום 90 הימים למתן הודעה להישפט והנמקת קיום עיוות דין -אם לא תבוטל ההרשעה.

5.         המבקשת לא עמדה בתנאים האמורים, לא נתנה הסבר משכנע או אחר לאיחור בפניה ואין בתגובתה  בדו"ח כדי לבסס טענת עיוות דין כאמור.

6.         כללו של דבר - למבקשת ניתן  יומה ומי שטוען כי לא ביצע עבירת הודעת תשלום הקנס, להזדרז ולהודיע על רצונו להישפט שאם לא כן - מחדלו מדבר בעד עצמו ויש ליתן עדיפות לשיקול סופיות ויעילות הדיון על פני רצונה המאוחר של המבקשת. ראי רע"פ 2096/07 רייני נגד מדינת ישראל.

7.         סוף דבר - הואיל ולא מצאתי בבקשה "נימוקים מיוחדים" ואחרים עפ"י סעיפים 229(ה) ו- 230 לחסד"פ - דוחה הבקשה.

            המזכירות תעביר לצדדים החלטה זו.

ניתנה היום,  כ"ד ניסן תשע"ב, 16 אפריל 2012, בהעדר הצדדים.

קלדנית: רחל רוזה התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: